פסיכולוגיה

תקציר חומר לקראת בגרות 2006

 

 

מיקוד מפורט לקראת הבחינה בפסיכולוגיה תשס"ו  ):

 

1.      מבוא – הפסיכולוגיה כמדע

2.      למידה (התנהגותית – התניה אופרנטית והתניה קלאסית, קוגניטיבית, קוג'-התנהגותית – חיקוי)

3.      לחץ

4.      אישיות (בנדורה )

5.      פסיכולוגיה התפתחותית (פיאז'ה)

6.      חשיבה חברתית (ייחוס סיבה, עיוותים בייחוס)

7.      עמדות, דעות קדומות והשפעה חברתית (דעה קדומה, השפעה חברתית)

פסיכולוגיה כללית

פרק 1 – מבוא: פסיכולוגיה כמדע.

מהי פסיכולוגיה?

רעיונות מרכזיים:

1.      מקובל להגדיר את הפסיכולוגיה כמדע החוקר התנהגות ותהליכים מנטאליים. בהתנהגות מתכוונים בעיקר לפעולות גלויות כמו דיבור, הליכה, שחייה ועוד. בתהליכים מנטאליים מתכוונים בעיקר לפעולות סמויות, כמו חשיבה, חלימה ורגשות.

2.      מטרות הפסיכולוגיה הן לתאר את ההתנהגות, להסבירה, לחזותה ולהשפיע עליה.

3.      התנהגות בני-האדם היא מורכבת ומשתנה ולכן אינה ניתנת למדידה מדויקת, להבדיל מהתנהגות החומר.

4.      תחומים (נבחרים) בפסיכולוגיה: פיזיולוגית, תפיסה, למידה, אינטליגנציה, אישיות, התפתחות, פסיכולוגיה חברתית.

5.      שיטות המדידה ההולכות ומשתכללות ואיסוף הנתונים האמפירי המתרחב תורמים לביסוס המדעי של הפסיכולוגיה.

6.      תחומי עיסוק של פסיכולוגים: מטפלים – קליניים, שיקומיים וחינוכיים. ייעוציים – תעסוקתיים וארגוניים. חוקרים – חברתיים, התפתחותיים, רפואיים ונוירו-פסיכולוגים.

מושגים:  

התנהגות,  תהליכים מנטאליים, פסיכולוגיה פיזיולוגית, למידה, תפיסה, זכירה, חשיבה, אינטליגנציה, הנעה (מוטיבציה), אישיות, לחץ, פסיכו' התפתחותית וחברתית.

מושג המדע:

רעיונות מרכזיים:

1.      ככל ששיטות המדידה הולכות ומשתכללות, הפסיכולוגיה הופכת מדעית יותר. אך יש הסבורים שהפסיכולוגיה אינה מדע משום שהיא עוסקת בגורמים שלא ניתנים למדידה באמצעות תצפית ישירה כמו רגשות וחשיבה, או בגורמים שקשה למדוד אותם משום שההתנהגות מורכבת ומשתנה.

2.      המאפיינים הבולטים ההופכים תחום ידע למדע הם אובייקטיביות, אמפיריות, פומביות וכימות.

3.      תהליך החשיבה המדעית בפס' כולל תיאוריה: מערכת כללים המסבירה את התנהגות האדם. מהתיאוריה גוזרים השערות ובודקים אותן בשיטות ובכלים מדעיים, דוגמת תצפית, ראיונות, מחקרי מעבדה ומחקרי שדה.

מושגים:  אובייקטיביות, אמפיריות, פומביות, כימות, חשיבה מדעית, תיאוריה, השערות, תצפית, תיאור, הסבר, חיזוי וניבוי, בקרה.

אסכולות בפסיכולוגיה בראייה היסטורית.

רעיונות מרכזיים:

1.      האסכולות בפסיכולוגיה התפתחות כתוצאה מהדגשת היבטים שונים אצל האדם. לפיכך קימות בפסיכולוגיה גישות שונות, ולעיתים מנוגדות, לנושאים שונים.

2.      האסכולות השונות התפתחו בתהליך של חשיבה תיאורטית מעמיקה על האדם. לכן, מי שעסק בתחום הפסיכולוגיה בראשיתו היו פילוסופים, אנשי רוח, סופרים. לאחר שצברו ידע אמפירי רב ובוצעו מחקרים במעבדה, הפכה הפסיכולוגיה לתחום ידע העומד בפני עצמו כמו שאר המדעים.

3.      המעבדה הראשונה בפסיכ' שקבעה את מעמדה העצמאי של הפסיכ' כמדע נוסדה ב – 1879 על-ידי וונדט, בעיר לייפציג שבגרמניה.

מושגים: האסכולה של הפס/' הפיזיולוגית, האסכולה ההתנהגותית, האסכולה הקוגניטיבית, האסכולה הפסיכו-דינאמית (פסיכואנליטית), האסכולה ההומניסטית.

פרק 2 – למידה.

הגדרת המושג למידה:

רעיונות מרכזיים:

1.      הלמידה מוגדרת כשינוי קבוע יחסית בהתנהגות כתוצאה מהתנסות.

2.      הלמידה אינה תמיד תהליך מכוון ומודע.

3.      לא כל מה שנלמד הוא חיובי מנקודת מבט ערכית או חברתית.

4.      שינוי כתוצאה מבשילה של מערכות פיזיולוגיות (שרירים, עצבים/מוח) אינו מוגדר כלמידה.

5.      חוקרים מתארים את תהליך הלמידה באופנים אחדים, ומדגישים היבטים שונים של דרכי למידה.

6.      הגישה ההתנהגותית מדגישה את הלמידה הגלויה הנשלטת על-ידי הסביבה, ולעומתה הגישה הקוגניטיבית מדגישה תהליכי עיבוד פנימיים ולתהליכים מתווכים.

מושגים:

בשילה, למידה, גישה התנהגותית (ביהביוריסטית), תהליכי עיבוד, תהליכים מתווכים.

למידה על-ידי התניות.

רעיונות מרכזיים:

1.      הצורה הפשוטה ביותר של למידה מתרחשת באמצעות התניה קלאסית, שמשמעותה יצירת קשר בין שני אירועים, גירויים או תופעות. גם בתהליך זה ניתן ליצור צורות תגובה מורכבות בעזרת תהליכי הבחנה והכללה.

2.      הכחדה של למידת התניה תיעשה באמצעות התרת הקשר בין שני הגירויים.

3.      גם בני-אדם לומדים לקשר אירועים ותופעות, כפי שניתן לראות בלמידת פחדים, למידת הרגלים, למידת מיומנויות ספורטיביות ועוד.

4.      לפי גישת הלמידה האופרנטית, יש שסיכוי שתדירות ההתנהגות הנלמדת תעלה אם הלומד יקבל גירוי חיובי (חיזוק חיובי), או אם הוא יפסיק באמצעות ההתנהגות גירוי שלילי (חיזוק שלילי).

5.      בעזרת ההתניה האופרנטית ניתן ליצור תגובה חדשה ולעצב את התנהגותו של הלומד ליצירת למידה מורכבת, על-פי מטרה שהסביבה קבעה מראש.

6.      הענישה גורמת לירידה בתדירות ההתנהגות. לרוב, היא אינה נחשבת כדרך יעילה ללמידה, שכן היא איננה מראה מהי ההתנהגות הרצויה, היא יעילה רק בנוכחות המעניש, ועלולות להיות לה תוצאות לוואי שליליות אצל הלומד.

7.      ההבדלים בין שני סוגי ההתניות הם אלה:

א.  בהתניה קלאסית הלומד פאסיבי, והתניה אופרנטית הלומד אקטיבי.

ב.  בהתניה קלאסית הלומד מקשר בין שני גירויים, והתניה אופרנטית הוא מקשר     בין תגובה לגירוי.

ג.  בהתניה קלאסית התגובה איננה חדשה (אלא הקשר בו היא מופיעה), ובהתניה אופרנטית התגובה יכולה להיות חדשה (אם כי עליה להופיע קודם, לפחות באופן חלקי, כדי שתחוזק)

ד.  בדרך כלל בהתניה קלאסית החיזוק מופיע לפני התגובה, ובהתניה אופרנטית אחריה.

מחקרים:

·        הניסוי של פבלוב (1904) בהתניה קלאסית;

·        הניסוי של סקינר (1938) בהתניה אופרנטית.

  

 

מסקנות

ממצאים

מהלך המחקר

מטרת המחקר או שאלת מחקר

שמות החוקרים

הכלבים למדו לרייר לצליל הפעמון בדרך של התניה קלאסית (הפעמון הזכיר את המזון)

הפעמון גרם לריור

השמעת פעמון לכלבים לפני מזון כמה פעמים, ולאחר מכן הצגת הפעמון לבדו

בדיקת התניה קלאסית

פבלוב

המזון פעל כחיזוק שכן הוא הגביר את מספר הלחיצות. החולדה למדה ללחוץ על הדוושה כדי לקבל מזון

מספר הלחיצות על הדוושה עלה.

חולדה רעבה הוכנסה לתיבה, ורק לאחר שלחצה על הדוושה קיבלה מזון

בדיקת התניה אופרנטית

סקינר

 מושגים:

התניה קלאסית, התניה אופרנטית, תגובה מותנית ותגובה בלתי מותנית, גירוי מותנה וגירוי בלתי מותנה, הבחנה, הכללה, הכחדה, חיזוק חיובי, חיזוק שלילי, עונש, חיזוק מלא, חיזוק חלקי, למידת בריחה, למידת הימנעות, עיצוב התנהגות.

 

למידה על-ידי חיקוי.

רעיונות מרכזיים:

1.      למידות רבות נעשות בדרך של צפייה באחרים (מודל) וחיקוי התנהגותם כדי לקבל את החיזוק או כדי להימנע מעונש שקיבל המודל.

2.      השלבים בתהליך למידת החיקוי הם: הפניית קשב, זכירה, הנעה, ותרגום להתנהגות בפועל.

3.      למידת החיקוי  מוסברת על-ידי תיאורית הלמידה החברתית של בנדורה.

מושגים:

חיקוי, מודל – דגם לחיקוי, חיזוק נצפה, חיזוק עצמי.

גישות קוגניטיביות ללמידה.

רעיונות מרכזיים:

1.      תיאוריות קוגניטיביות מתמקדות בתהליכים פנימיים של עיבוד המידע, המתווכים בין הגירויים לתגובות.

2.      לפי תיאוריות אלו, הלמידה קשורה לדרך שאדם תופס את הסיטואציה ומפרש אותה, להקשר שבו היא התרחשה, ולא רק לגורמים חיצוניים כמו החיזוקים.

3.      יש למידה המתרחשת בתהליך שסופו תובנה. למידה זו נחווית כהארה פנימית, ואיננה תלויה בחיזוקים חיצוניים אלא בתהליך פנימי של ארגון הנתונים בתבנית (גשטלט).

תיאוריות:

·        תיאורית הגשטאלט

 מחקרים:

·        הניסוי של קוהלר (1925) בלמידת תובנה. 

 

מסקנות

ממצאים

מהלך המחקר

מטרת המחקר או שאלת המחקר

שם החוקר

התרחשה  "למידת תובנה" שהושגה בבת אחת לאחר חשיבה מאומצת

השימפנזה גרר את המקל הגדול אליו בעזרת המקל הקטן ואת הבננה גרר אליו בעזרת המקל הגדול.

לפני השימפנזה שבכלוב הייתה מונחת בננה מעבר להישג ידו, מקל קטן שהיה יכול להגיע אליו ומקל גדול שלא יכול היה להגיע אליו.

בדיקת למידה אצל שימפנזים

קוהלר

 

מושגים:

תובנה, קופסה שחורה, תהליכים מתווכים, עיבוד מידע, גשטלט.

 פרק 5: לחץ.

א. לחץ והמודלים המסבירים אותו.

 רעיונות מרכזיים:

1.      חוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי המושג לחץ. יש חוקרים המתמקדים בגירויים המלחיצים, ואחרים המתמקדים בתגובות האדם ללחץ. גישות אחרות מדגישות את השילוב בין הגיריים והתגובות כמסבירים את הלחץ.

2.      מודל התגובה של סלייה מגדיר את הלחץ כתגובה כללית ואחידה של הגוף לדרישה המופעלת כלפיו. תגובות אלה נחוות במערכות השונות של הפרט: תגובות פיזיולוגיות של המערכת האוטונומית – סימפאטטית ופארא-סימפאטטית, תגובות התנהגותיות, תגובות ריגושיות ותגובות קוגניטיביות.

3.      מודל הגירויים מתמקד במהות הגירויים היוצרים לחץ. דוגי הגירויים מעוררי הלחץ הם: עומס, קונפליקט, חוסר-שליטה או שינוי (וכן סכנה או איום פיזי או רגשי).

4.      מחקרים מראים שאירועים הדורשים שינוי אצל האדם והסתגלות מחדש (גם אם מדובר באירועים ושינויים חיוביים) יוצרים לחץ, שעלול להצטבר בהתאם לטיבם, לעוצמתם ולסמיכותם. (למשל מוות של קרוב משפחה, גירושין, מחלה, נישואין, פיטורין, הריון, מעבר דירה, בר-מצווה, קבלה ללימודים וכו'). את עוצמת הלחץ ניתן למדוד באמצעות סולם אירועי החיים של הולמס וריי.

5.      מודל האינטראקציה של לאזרוס המקובל כיום מציג תפיסה הלוקחת בחשבון את התגובה הייחודית של כל אדם לגירויים שונים. מודל זה לוקח בחשבון את הגורמים הפסיכולוגיים-האישיותיים , כאשר מצב הלחץ מוגדר על-ידי הפרט באמצעות שתי הערכות: הערכה ראשונית המתייחסת למידת האיום הכרוך במצב, והערכה משנית, המתייחסת למשאבי ההתמודדות שהפרט מעריך שיש לו כדי להתמודד עם המצב.

6.      אצל אנשים מסוימים בחינה היא מצב לחץ מאחר שהיא מאיימת על ההערכה העצמית של הפרט. 

תיאוריות

(שלושה מודלים תיאורטיים למצבי לחץ):

§        מודל התגובה של סלייה

§        מודל הגירויים

§        מודל האינטראקציה של לאזארוס

 

מחקרים:

·        הניסוי של פנץ' ואפשטיין על השפעת קונפליקט על לחץ;

·        המחקר של מאל (1949) על תפיסת האיום ויכולת ההתמודדות;

·        המחקר של הולמס וריי (1967) על הזיקה בין אירועי חיים ללחץ;

·        המחקר של פבלוב (1927) בנושא קונפליקט אצל בעלי-חיים.  

מסקנות

ממצאים

מהלך המחקר

מטרת המחקר או שאלת המחקר

שמות החוקרים

לניסיון יש השפעה על מידת הלחץ שחש הפרט.

הממצאים אישרו את ההנחות אצל הירוקים נמצאו סימני לחץ שגברו כל הזמן ואילו הותיקים הראו עליה מתונה שהתייצבה עד לקפיצה בסימני הלחץ

 הניחו שצניחה יוצרת התקרבות מחד (יוקרה חברתית) ומאידך יוצרת התרחקות (סכנה)- ההנחה שסימני הלחץ יגברו לקראת הצניחה. הנחקרים חולקו לשתי קבוצות ותיקים ומנוסים  

צניחה כקונפליקט התקרבות הימנעות

הבדלים בין ותיקים לירוקים

פנץ ואפשטיין

תפיסת האיום מגבירה לחץ

רמת החומציות במצבי בחינה הייתה גבוהה יותר

הושוותה רמת החומציול (שמצביעה על רמת הלחץ של סטודנטים במצב מאיים  (בחינה) ובמצבים לא מאיימים

לבדוק את השפעת תפיסת האיום על רמת הלחץ

מאל

יש קשר  בין אירועי חיים לבין מידת ההסתגלות מחדש הנדרשת בהם.

נבדקים דירגו את אירועי החיים החל ב-11 (הפרת חוק קלה) וכלה ב-100 (מות בן זוג)

נבדקים התבקשו לדרג את מידת הסתגלות מחדש הנדרשת לדעתם באירועי חיים שונים בסולם של 100 דרגות, כשהדרגה האמצעית (50) מיוצגת על ידי ההסתגלות מחדש הנדרשת לנישואים

מהו הקשר שבין אירועי חיים ללחץ

הולמס וריי

התנהגות הכלב השתנתה והוא גילה תגובות אופייניות למצבי לחץ

הדמיון בין העיגול לאליפסה יצר אצל הכלב קונפליקט (התקרבות התרחקות)

הראה לכלב שני גירויים, עיגול ואליפסה לאחר שהכלב למד לרייר בתגובה לעוגול ולא לרייר בתגובה לאליפסב, שינה החוקר בהדרגה את צורת האליפסה עד שהייתה זהה לעיגול

לבדוק קונפליקט אצל בעלי חיים

פבלוב

  

מושגים:

שלב האזעקה, שלב ההתנגדות ושלב התשישות (על-פי המודל של סלייה); עומס, קונפליקט, חוסר שליטה; חרדת מבחן; תגובת "הילחם או ברח" (fight or flight); מערכת העצבים האוטונומית, מערכת סימפאטטית, מערכת פארא-סימפאטטית.

 

ב. דרכי התמודדות עם מצבי לחץ.

 רעיונות מרכזיים:

 

1.      ישנן דרכים שבאמצעותן מתמודדים ישירות עם מצב הלחץ. למשל: התמודדות מטרימה לשיפור יכולת ההתמודדות עם מצבי לחץ עתידיים. ישנן דרכי התמודדות הממוקדות ברגשות שמעורר מצב הלחץ, למשל מנגנוני הגנה ושיטות הרגעה.

2.      אפשר ללמוד לשפר את יכולת ההתמודדות עם לחץ באמצעות ההתמודדות עם לחץ באמצעות:

a.     תפיסת ההיבטים החיוביים של המצב והחזרת תחושת השליטה במצב.

b.    הסתייעות בשיטות הרפיה;

c.     היעזרות בתמיכה חברתית;

d.    הערכה מחודשת של המצב (כמאתגר ולא מאיים, הדגשת ההיבטים החיוביים ויכולת ההתמודדות).

3.      תמיכה חברתית מסייעת לאדם בזמן משבר ולחץ. התמיכה החברתית מאפשרת קבלת מידע והדרכה, קבלה של תמיכה חומרית ורגשית.

 מחקרים:

  • המחקר של לנגר (1975) על הערכה מחדש של המצב אצל חולים לפני ניתוח;
  • המחקר של אגברט (1964) על התמודדות מטרימה אצל חולים;
  • המחקר של גלאס וזינגר (1972) על חשיבות תחושת השליטה במצבי לחץ;
  • המחקר של נאקולס (1972) על השפעת תמיכה חברתית.

 

 

מסקנות

ממצאים

מהלך המחקר

מטרת המחקר או שאלת המחקר

שמות החוקרים

הערכה מחודשת של המצב מפחיתה לחץ ומסייעת להתמודד עם כאבים פיזיים

קבוצת הניסוי צרכה פחות משככי כאבים ושוחררה מבית החולים מוקדם יותר

חלק מהחולים (קבוצת הניסוי) קיבלו הדרכה כיצד להתייחס באופן חיובי למצבי לחץ (הערכה מחודשת של המצב) וחלק אחר (קבוצת הביקורת) לא קיבלה הדרכה כזו

לבדוק את השפעת ההערכה המחודשת של המצב על הלחץ

לנגר

התמודדות מטרימה מפחיתה לחץ ומסייעת  להתמודד עם כאבים פיזיים

קבוצת הניסוי צרכה פחות משככי כאבים ושוחררה מבית החולים מוקדם  יותר

חולים לפני  ניתוח חולקו  לשתי קבוצות, קבוצת הניסוי עברה התמודדות מטרימה שכללה מידע על הכאבים ועל דרכי ההתמודדות עימם , וקבוצת הביקורת לא עברה התמודדות מטרימה.

לבדוק את השפעת ההתמודדות המטרימה על הלחץ

אגברט

האמונה שאפשר לשלוט בלחץ משפיעה על רמת הלחץ

נבדקי הקבוצה הראשונה גילו פחות סימני לחץ אף שלא שינו את עוצמת הרעש

שתי קבוצות של נבדקים נחשפו לרעש. קבוצה אחת יכלה לשלוט ברמתו וקבוצה שנייה לא.

לבדוק את השפעת תחושת השליטה על רמת הלחץ

גלאס וזינגר

לתמיכה חברתית יש ככל הנראה השפעה על רמת הלחץ (ביקורת: זהו מחקר מתאמי כך שיש להיזהר מהסקה סיבתית)

לנשים שיש תמיכה חברתית יש פחות סיבוכי היריון לעומת נשים שאין להן תמיכה חברתית

הושווה מספר סיבוכי ההיריון של נשי בעלות רמת לחץ גבוהה (לפי הסולם של הולמס וריי) אשר יש להן תמיכה חברתית לעומת נשים שאין להן תמיכה חברתית

לבדוק את השפעת התמיכה החברתית על רמת הלחץ

נאקולס

 

 מושגים:

מנגנוני הגנה: רציונליזציה, הכחשה, הדחקה, אינטלקטואליזציה;

הערכה מחדש של המצב; התמודדות מטרימה; תמיכה חברתית; סימולציה ומשחק תפקידים; שותפות גורל.

ג. אישיות ולחץ.

רעיונות מרכזיים:

1.      מחקרים מצביעים על כך שיש קשר בין לחץ ובריאות. לאנשים שחווים רמת לחץ גבוהה יש סיכויים גבוהים יותר לחלות במחלות שונות.

2.      מחלות פסיכוסומאטיות הן אחד הביטויים של חשיפה ללחץ.

3.      חוקרים הגדירו שני טיפוסי אישיות": הנמנים על טיפוס A המאופיינים כשאפתנים, תחרותיים, חסרי סבלנות, ותוקפניים במצבים מסוימים. הנמנים על טיפוס B מאופיינים כסבלניים, רגועים וחברותיים. טיפוסי A נוטים לחלות במחלות לב יותר מטיפוסי B (אם כי טיפוסי A חשופים פחות להתקף לב שני לעומת טיפוסי B).

4.      כנראה שדפוס היחסים המשפחתיים בילדותו של האדם קשור להשתייכותו לאחת מקבוצות הטיפוסים.

5.      אפשר לשנות התנהגות אופיינית של טיפוסי A באמצעות הדרכה וטיפול מתאימים.

6.      מודעות לאורח חיים בריא עשויה לצמצם את השפעת מצבי הלחץ על הנטייה לחלות. בין הפעילויות הרצויות נמצא הימנעות מעישון, מסמים ומאלכוהול, תזונה נכונה ופעילות גופנית.

 מחקרים:

·        המחקר של פרידמן ורוזנמן (1959) על קביעת טיפוסי A ו – B.

 

 

מסקנות

ממצאים

מהלך המחקר

מטרת המחקר או שאלת המחקר

שמות החוקרים

תגובתיות היתר של המערכת הסימפטטית של טיפוסי A והרגיעה האיטית שלה ביחס לטיפוסי B  (בעת לחץ) יוצרת  שינויים תמידיים שיתבטאו  בלחץ דם גבוה, והתקפי לב בשיעור כפול מטיפוסי B

מזגם הסוער של  טיפוסי A את סיכוייהם לחלות במצבי לחץ המערכת הסימפטטית שלהם  נוטה לתגובתית יתר (לחץ דם, דופק, אדרנלין) וקצב ההרגעות שלהם איטי יותר

במשך 9 שנים בקרב אלפי גברים זיהו החוקרים שתי קבוצות של טיפוסים A ו B

טיפוס A שאפתן, משקיע מאמצים רבים ומופרזים, תחרותי, תמיד בלחץ, חסר סבלנות ושביעות רצון, מצויים בתחרות מתמדת להשגת מטרות נוספות הם רגזניים וכעסניים אוכלים במהירות ומאופיינים בתנועתיות יתר.

טיפוס B  פחות שאפתן יותר נינוח ורגוע, סובלני ממוקד באיכות החיים מעשן פחות ורמת הכולסטרול בדם שלו נמוכה ביחס לטיפוס A .

מה הקשר בין טיפוסי אישיות ומחלות לב

פרידמן ורוזנמן

 

מושגים:

מחלות פסיכוסומאטיות, טיפוס A , טיפוס B.

 פרק 6: אישיות.

מהי אישיות?

 

רעיונות מרכזיים:

1.      הגדרת מושג האישיות תלויה בדרך שבה תופסים את טבע האדם ואת הכוחות המניעים אותו.

2.      תיאוריות שונות עשויות לנתח באופן שונה התנהגות של אדם מסוים, כיון שכל תיאוריה בוחנת התנהגות זו מנקודת מבט פילוסופית שונה לגבי טבע האדם.

3.      האישיות מוגדרת כצורת החשיבה, ההרגשה וההתנהגות הקובעות את הסגנון הייחודי של האדם, והמשפיעות כל קשריו עם הסביבה. במהלך התפתחותם, בני אדם חווים חוויות ייחודיות ההופכות אותם – יחד עם התורשה – לאישיות מיוחדת.

4.      מטרתן של תיאוריות אישיות היא להסביר תהליכים וגורמים המסייעים להבנה כוללת של התנהגות האדם.

5.      יש תיאוריות אישיות המתייחסות לאירועי העבר ומדגישות אותם כקריטיים להתפתחות האדם, לעומת גישות אחרות המדגישות את אירועי ההווה.

 מושגים:

אישיות, כוחות מניעים.

 

תיאורית הלמידה החברתית של בנדורה.

רעיונות מרכזיים:

1.      בנדורה טוען שקיימת הדדיות המכונה "דטרמיניזם הדדי" בין הקוגניציה של האדם, התנהגותו, וסביבתו. היכולת לצפות, לתכנן ולחשוב מאפשרת לאדם לשלוט בהתנהגותו, לפרש את התנהגות הסביבה, ולהגיב עליה.

2.      לדברי בנדורה, האדם מושפע מגורמי הסביבה פחות מבעלי חים. הוא לומד מניסיונם של אחרים, והוא מסוגל לשלוט בהתנהגותו ולווסתה בעזרת חיזוק ועונש נצפים וחיזוק ועונש עצמיים.

3.      לדעת בנדורה, מרבית ההתנהגויות אינן נלמדות באמצעות התנסות אישית, אלא באמצעות התבוננות בהתנהגות אחרים. בני-אדם מתנהגים באלימות בין השאר כתוצאה מצפייה בתכניות טלויזיה אלימות (בהן הגיבורים האלימים זוכים לחיזוק), באמצעות תהליך למידה על-ידי חיזוק נצפה (למידת חיקוי).

4.      בנדורה טוען שהתנהגות האדם מושפעת מתחושת המסוגלות העצמית שלו  (self-eficacy) הנוצרת כתוצאה מהשוואה לאחרים, מהשוואה לביצועיו בעבר, משכנוע מילולי, וממצב עוררות רגשית ברמה מתאימה.

 

 

מחקרים:

·        מחקר של קאגן (1992) על הקשר בין תחושת מסוגלות עצמית לבין הצלחה בלימודים.

·        מחקרים של בנדורה (1965) על חיקוי דגם אלים.

·        מחקר של מיקולינסר וסלומון (1992) על הקשר בין השפעת הלם קרב לבין תחושת מסוגלות עצמית.

 

 

 

מסקנות

 

 

 

ממצאים

מהלך המחקר

מטרת המחקר או שאלת המחקר

שמות החוקרים

נמצא קשר חיבי משמעותי בין תחושת המסוגלות העצמית של המורה להצלחת תלמידיו.

מורה שמשתמש יותר בחיזוקים ולא בביקורת, מתמיד בעבודה עם תלמידים חלשים ומתלהב בעבודה וקשוב לדעת התלמידים השפיע על הישגיהם.

נבדקה השפעת המסוגלות העצמית של המורה שהתבטאה בתחושת יכולת שינוי ההתנהגות והשפעה על ההישגים ושלמאמציו יהיו תוצאת חיוביות

קשר בין תחושת המסוגלות העצמית של המורה להישגי תלמידיו

קאגן

הצפייה בתוצאות שונות של התנהגות המודל הגבירה התנהגות אלימה ספונטאנית אצל הילדים או הורידה אותה אך לא את הידע שלהם לגבי מה שהמודל עשה

ילדים שצפו בהתנהגות אלימה שחוזקה חיקו אותה במידה המרבית ואלה  שלא צפו בהתנהגות האלימה ביטאו אלימות במידה מזערית- כאשר אמרו לילדים בכל הקבוצות שיקבלו פרס אם יחזרו על ההתנהגות שראו בסרט היטשטשו ההבדלים וכולם גילו מידה דומה של אלימות

במחקר אחד צפו ילדי גן בסרט בו  מבוגר מכה בובה חלק מהילדים ראו שהמודל קיבל חיזוק לאחר התנהגותו האלימה וחלק מהילדים ראו שהמודל נענש על כך חלק ראו שלא היו כל תוצאות לכך וחלק מהילדים לא צפו בסרט כלל. לאחר הסרט נתנו לילדים בובה זהה לזו שהייתה בסרט  וצפו בהתנהגותם

השפעת האלימות בטלויזיה על הצופים

בנדורה

התנסות טראומטית פוגעת ברמת המסוגלות העצמית של החיילים בכל הנוגע לתפקודם הקרבי

נפגעי תגובת הקרב הפחיתו בכוחם לתפקד במצבי קרב שונים בהשוואה לעמיתיהם בקבוצת הביקורת

קבוצת הניסוי כללה נפגעי תגובת קרב (הלם קרב) וקבוצת הביקורת כללה חיילים שלא נפגעו

ההסתגלות הפסיכולוגית של חיילים שהשתתפו במלחמת לבנון ובריאותם הגופנית

מיקולינסר וסלומון

 

מושגים:

עקרון הדטרמיניזם ההדדי, קוגניציה, סביבה והתנהגות. חיזוק נצפה, חיזוק עצמי, ווסיות התנהגות עצמית, תחושת מסוגלות עצמית.

 

 

פסיכולוגיה התפתחותית

 

פרק 7: תיאוריות בפסיכולוגיה התפתחותית.

ב. תיאוריית פיאז'ה.

רעיונות מרכזיים:

1.      לפי פיאז'ה, התפתחות החשיבה מתרחשת בשלבים, וכל שלב שונה מקודמו בכמות ובאיכות. שלבי ההתפתחות קבועים, ולא ניתן לדלג על שלב כלשהו בהתפתחות החשיבה. שלבים אלה הם תוצר של שילוב בשילה  עם התנסות בגירויים בסביבה, לכן, סביבה עשירה בגירויים מעודדת התפתחות שכלית תקינה. כל פרט עובר את שלבי ההתפתחות בסדר זהה, אך לא הכל מגיעים לשלב העליון.

2.      המבנים הקוגניטיביים הבסיסיים (יחידות המידע) הם סכמות, ההולכות ומשתכללות בתהליך של הסתגלו לסביבה (שיווי משקל / איזון). התפתחות הסכמות מתרחשת בדרך של המטעה והתאמה (ואז חזרה לאיזון). הטמעה היא קליטת גירויים קיימים לתוך סכמות קיימות (לעיתים תוך שינויים והתאמתם לסכמות אלה). התאמה היא שינוי הסכמות, הרחבתן ושכלולן על-פי הגירויים החדשים שבסביבה.

3.      התפתחות החשיבה של פיאז'ה כוללת ארבעה שלבים:

 

a.     שלב סנסורי-מוטורי, שבו מובעת האינטליגנציה באמצעות תחושות ותנועות. עיקר התיפקודים הקוגניטיביים מתבצע בשלב זה באמצעות הרחבת הסכימות (שהיו קודם רפלקסיביות) וכן באמצעות התנהגות להשגת מטרה.

b.    שחב קדם-אופרציונאלי, הנחלק לשני תת-שלבים: תת-שלב קדם מושגי, המאופיין במיון על-פי קריטריון אחד, בחשיבה אגוצנרית וטרנסדוקטיבית ובאנימיזם. עם שכלול יכולת החיקוי, מתפתח המשחק הסמלי והדמיון, וייחוס תודעה לעצמים דוממים (אנימיזם). תת-השלב האינטואיטיבי מאופיין בריכוזיות ובחוסר-הפיכות, ובהעדר חוק השימור.

c.     שלב אופרציות קונקרטיות שבו הפעילות השכלית מתייחסת רק לאובייקטים ממשיים או לייצוגים שלהם, אך לא לרעיונות היפוטתיים. הילד רוכש יכולת שימור כמות, נפח, משקל, מספר וזמן. קיימת יכולת הפיכות בחשיבה, ומתפתחת יכולת הסדירה על פי מימד אחד. מתפתחת החשיבה הטרנזיטיבית.

d.    שלב אהאופרציות הפורמאליות, שבו החשיבה הבוגרת. בשלב זה אפשרית חשיבה רפלקטיבית. חשיבה זו כוללת חשיבה על חשיבה, ןהיכולת לחשוב בצורה היפוטתית על הרצוי והאפשרי ולא רק על המצוי, תוך ניסוח השערות (חשיבה מדעית).

4.      אחת הביקורות על תיאוריית פיאז'ה מתייחסת לאי התאמה בין שלבי ההתפתחות השכלית לגיל הכרונולוגי שהציג פיאז'ה. בתקופתנו, המאופיינת בסביבה עשירה בגירויים, קצב ההתפתחות השכלית מועץ, והוא אינו מתאים עוד לגילאים שקבל פיאז'ה. פיאז'ה נטה לייחס מגבלות חשיבה לילדים יותר מאלה שהיו קיימות בפועל. הוא גם שאל שאלות בשפה שלא תמיד היתה מובנת מספיק לילדים, והדבר עורר סימני שאלה לגבי תקפותם של ממצאי מחקריו.

תיאוריות:

תאוריית התפתחות החשיבה של פיאז'ה.

מושגים:

רפלקס, סכימה, התאמה, הטמעה, שיווי משקל (איזון), סנסורי-מוטורי, קביעות העצם, חיקוי, תפקוד סמלי, תיאום בין סכמות, הרחבת סכמות, התנהגות אמצעים – מטרה, קדם-ופרציונאלי, קדם- מושגי, אינטואיטיבי, מיון, חשיבה אגוצנטרית, אנימיזם, משחק סמלי,

 חשיבה טרנסדוקטיבית, שימור כמות/ משקל/נפח/מספר/זמן, הפיכות, ריכוזיות, ביזור, אופרציה, קונקרטי, יכולת סדירה, חשיבה טרנזיטיבית, חשיבה רפלקטיבית, חשיבה מדעית.

 

מחקרים:

  • המחקר של פיאז'ה (1929) על מיון צורות גיאומטריות
  • המחקר של פיאז'ה על שימור כמות , מספר , אורך וזמן.
  • המחקר של פיאז'ה על הפיכות (חרוזים).
  • המחקר של לוין (1980) על רכישת מושגי הזמן אצל ילדים בישראל.

 

מסקנות

ממצאים

מהלך המחקר

מטרת המחקר או שאלת המחקר

שמות החוקרים

רק בסוף השלב הקדם אופרציונאלי מסוגלים ילדים למיין על פי שני ממדים כי מושגיהם מגובשים יותר

בני שנתיים לא הצליחו למיין, בני חמש מיינו על פי מימד אחד, ובני שבע על פי שני ממדים

ילדים בגילים שונים התבקשו למיין צורות גיאומטריות

לבדוק את יכולת המיון של ילדים בגילים שונים

פיאז'ה

ילדים בשלב האינטואיטיבי אינם יכולים לשמר כי חשיבתם ריכוזים ולא הפיכה

 

כנ"ל

 

 

 

 

כנ"ל

 

 

 

כנ"ל

ילדים בשלב החשיבה האינטואיטיבית טענו שבכוס החדשה יש יותר מים כי היא ארוכה יותר. ילדים בוגרים יותר טוענים ובצדק שיש כמות זהה.

 

ילדים בשלב האינטואיטיבי טענו שבקבוצה המפוזרת יש יותר פריטים.

 

 

ילדים בשלב באינטואיטיבי טוענים שהמקל הישר ארוך יותר מהמכופף.

 

ילדים בשלב האינטואיטיבי טוענים שהנחש שוקל יותר

שימור כמות – הציגו בפני ילדים שתי כוסות זהות ושאלו אותם איפה יש יותר מים (הילדים טענו שבשתיהן כמות זהה) לאחר מכן העבירו את המים מכוס אחת לכוס חדשה, צרה וגבוהה.

שימור מספר -  כנ"ל לשתי קבוצות של חפצים בעלי מספר שווה: בקבוצה אחת החפצים היו מקובצים ובקבוצה אחרת מפוזרים.

שימור אורך -  כנ"ל לשני מקלות בעלי אורכים שונים כשאחד מהם כופף.

שימור משקל – כנ"ל לעצמים בעלי משקל זהה (שני כדורי פלסטלינה) שאחד מהם הפך ל"נחש"

בדיקת יכולת השימור בגילים השונים

פיאז'ה

ילדים בשלב האינטואיטיבי מתקשים לבצע הפיכות חשיבתית

ילדים בשלב החשיבה האינטואיטיבית מתקשים בדרך כלל לבצע מטלה זו

הכניסו שלושה חרוזים בצבעים שונים לגליל אטום וסובבו אותו מספר שונה של סיבובים, ובכל פעם שאלו את הילד איזה צבע יצא ראשון

בדיקת יכולת ההפיכות של ילדים בגילים שונים

פיאז'ה

כשיש גורמים מסיחים (מהירות ומרחק) ילדים מתקשים לענות.

 

כשאין גורמים מסיחים, ילדים מסוגלים להשוות משכי זמן.

מסקנה כללית: יש מושגים כמו מושג הזמן, שמתפתחים מוקדם יותר ממה שפיאז'ה הציע, בתנאי שבזמן הבדיקה אין גורמים מסיחים.

הילדים התקשו להשיב נכונה

 

 

 

 

הילדים השיבו נכון

1.   הציגו בפני ילדים שתי מכוניות הנוסעות בקווים מקבילים, כשאחת מהן נוסעת מהר יותר או מרחק רב יותר. שאלו אותם מי נוסעת זמן רב יותר.

2.   הציגו בפני ילדים בובות שהושכבו לישון למשך זמן שונה. הילדים נשאלו מי מהן ישנה יותר זמן

בדיקת מושגי זמן אצל ילדים

לוין

 

פסיכולוגיה חברתית

פרק 8: חשיבה חברתית

א. ייחוס סיבה

רעיונות מרכזיים:

1.  חוקרים סבורים שבכל התנהגות יש מידע חברתי, המעובד באמצעות תהליכי ייחוס.           תהליכי הייחוס מאפשרים לפרט להסיק מסקנות לגבי הסיבות להתנהגות זו ולתוצאותיה

2.  תהליכי הייחוס מספקים לרוב שני מניעים מרכזיים: הבנה של העולם החברתי, והשליטה בו.

3.  תיאוריות הייחוס של היידר, וינר וקלי מסבירות שאדם מייחס סיבות להתנהגות ומגיע למסקנות בדבר סיבה ותוצאה בדרך דומה לזו של מדענים (,המדען התמים").

4.  העיקרון שעל פיו מגיעים לייחוס סיבתיות הוא עקרון ההשתנות המשותפת, ולפיו מחליטים בני אדם אם הסיבה להתנהגות מסוימת היא חיצונית או פנימית.

 5.  על-פי קלי, אנשים מפעילים את חוק ההשתנות המשותפת באמצעות שלושה ממדים: מובחנות, עקביות וקונסנזוס. כך הם קובעים אם הסיבה להתנהגות מסוימת היא פנימית או חיצונית.

6.  שני עקרונות ייחוס נוספים הם אלה:

א.   עקרון הניכוי, אשר מופעל כאשר גדל מספר הסיבות האפשריות להתרחשות מסוימת. במצב זה יורד משקלה שלכל סיבה בודדת.

ב.   עקרון ההגברה, אשר פועל כאשר קיימות שתי סיבות אפשריות להתרחשות, אחת מעוררת ואחת מעכבת. במצב זה מייחסים לגורם המזרז חשיבות רבה יותר.

 תיאוריות:

  • תיאורית המדען התמים" של היידר.
  • תיאורית שלושת הממדים של קלי.

 

מושגים:

תהליכי ייחוס, מידע חברתי, יחוס פנימי, ייחוס חיצוני, "מדען תמים",

 עקרון ההשתנות המשותפת, מובחנות, עקביות, קונסנזוס,

עקרון הניכוי, עקרון ההגברה.

 

 מחקרים:

  • מחקר של ג'ונס (Jones, 1961) על עקרון הניכוי כפי שהוא בא לידי ביטוי בראיונות של מועמדים לתפקידי צוללנים ואסטרונאוטים.

 

 

מסקנות

ממצאים

מהלך המחקר

מטרת המחקר או שאלת המחקר

שמות החוקרים

היעדרו של גורם נוסף העשוי לשמש סיבה לייחוס (הרצון להתקבל לעבודה)-הגביר את הבטחון של הנבדקים בנכונות הערכתם. לעומת זאת מי שציין תכונות המתאימות לתפקיד נתפס כלא אמין כי לפי עקרון הניכוי יתכנו שתי סיבות בגללן יציג המועמד את עצמו כבעל התכונות הנדרשות לתפקיד: האחת – שבאמת הוא בעל תכונות אלו והשנייה בגלל רצונו לזכות בתפקיד.

הנבדקים פעלו על פי עקרון הניכוי וחשבו שמי שלא ציין תכונות ההולמות את התפקיד הוא ישר ואמין יותר

נבדקים האזינו לראיונות שנערכו למועמדים לעבודה בתפקיד צוללנים ואסטרונאוטים. התכונות הנדרשות מצוללנים הן חברותיות ויכולת שיתוף פעולה עם שאר אנשי הצוות ולעומתם האסטרונאוטים נדרשים להיות מופנמים ומסוגלים לעבוד לבד ולשהות בבדידות זמן רב.

הנבדקים חולקו ל4 קבוצות וכל קבוצה האזינה לראיונות מסוגים שונים. (ראיונות בהם צוינו תכונות מתאימות לתפקיד וראיונות בהם צוינו תכונות שאינן מתאימות לתפקיד

המחשת עיקרון הניכוי

ג'ונס

 

ב. עיוותים בייחוס.

רעיונות מרכזיים:

1. נוטים לחלק את עיוותי הייחוס לשני סוגים עיקריים: עיוותים קוגניטיביים ועיוותים מוטיבציוניים.

2. טעות הייחוס הבסיסית היא הנטייה לייחס להתנהגות הזולת סיבות פנימיות ולהתעלם מהסיבות החיצוניות.

3. בני אדם נוטים לעיתים לפרש את ההתרחשויות ולייחס להן סיבות כך שיתאימו לערכיהם ולעמדותיהם.

4. אשליית השליטה היא הנטייה להגזים בהערכת הגורמים שבאמצעותם האדם שולט במצב, ולהמעיט בחשיבותם של הגורמים הבלתי נשלטים. היעדר תחושת שליטה עלול להוביל למצב של חוסר אונים.

5. נטייתו של אדם לזקוף את הצלחותיו לסיבות פנימיות ואת כישלונותיו לסיבות חיצוניות מכונה עיוות שמטרתו "הגנת האגו" .

 

 

מחקרים:

  • המחקר של לנגר (Langer, 1976) ל אשליית השליטה. המחקר נעשה באמצעות כרטיסי הגרלה.
  • המחקר של ברדלי וצוקרמן (Bradley & Zuckerman, 1978) על הטית הגנת האגו בסיטואציה: מורה-תלמיד.
  • המחקר של ויילי (Wiley, 1979)  על הטיית הגנת האגו בקרב פסיכולוגים.
  • המחקר של סליגמן (Seligman, 1975) על חוסר אונים נרכש
  • המחקר של עמית ומוסקוביץ (1989) על ייחוס סיבתיות להצלחה וכשלון במתמטיקה בקרת תלמידים בישראל.

 

מושגים:

עיוותי ייחוס קוגניטיביים, טעות ייחוס בסיסית, אפקט ההילה, עוות ייחוס הנובעת מערכים ועמדות, עיוותי ייחוס מוטיבציוניים, אשליית השליטה, הטיית הגנת האגו, חוסר אונים נרכש.

 

 

 

מסקנות

ממצאים

מהלך המחקר

מטרת המחקר או שאלת המחקר

שמות החוקרים

פעולת הבחירה יצרה אשליית שליטה, כלומר היא השפיעה על האמונה שסיכוייו של הכרטיס לזכות גבוהים יותר

נבדקים שבחרו את הכרטיסים בעצמם העריכו אותם במחיר גבוה בהרבה מאלה שלא בחרו את הכרטיס בעצמם

נבדקים קנו כרטיסי הגרלה בדולר. חלק מהם בחרו בעצמם את הכרטיס ולחלק החוקרים בחרו. לאחר מכן הם נשאלו באיזה מחיר הם מוכנים למכור את כרטיס ההגרלה שבידם.

לבדוק את תופעת אשליית השליטה

לנגר

בני אדם נוטים להגן על האגו שלהם בייחוס סיבות לתופעות

המורים ייחסו את הצלחות התלמידים לעצמם, ואילו את כישלונותיהם לתלמידים.

מורים התבקשו לייחס סיבות להצלחות תלמידים (משתפי פעולה ) ולכישלונותיהם

לבדוק את הסיבות שמורים מייחסים להצלחותיהם וכישלונותיהם

ברדלי וצוקרמן

הגנת האגו קיימת גם אצל פסיכולוגים

כשמאמריהם נדחו הם ייחסו לכך סיבות חיצוניות וכשמאמריהם התקבלו הם ייחסו לכך סיבות פנימיות

פסיכולוגים חברתיים נשאלו מדוע לדעתם פורסמו או לא פורסמו מאמריהם בכתבי עת מדעיים

לבדוק את סגנון הייחוס של פסיכולוגים

ויילי

חוסר אונים הוא תופעה נלמדת

הנבדקים שקיבלו משוב אקראי פיתחו חוסר אונים שהתבטא בביצועים נמוכים במטלות ובתחושה של חוסר תקווה

הנבדקים ביצעו מטלה מסוימת ואחר כך נתנו להם החוקרים משוב על הצלחתם. חלק מהם קיבלו משוב בלי קשר לביצועיהם, וחלק מהם קיבל משוב אמיתי.

לבדוק אם אפשר ללמוד חוסר אונים

סליגמן

סגנון הייחוס של הבנות במתמטיקה משפיע על בחירתן הנמוכה במקצוע זה.

בנים מייחסים את הצלחותיהם לעצמם (ייחוס פנימי) ואילו בנות מייחסות את הצלחותיהן לגורמים חיצוניים (ייחוס חיצוני) ואת כישלונותיהן לעצמן

בנים ובנות תלמידי תיכון, התבקשו לפרט את הסיבות להצלחותיהם ולכישלונותיהם במתמטיקה.

להשוות סגנון ייחוס של בנים לעומת בנות במקצוע המתמטיקה

עמית ומובשוביץ הדר

 

פרק 9: עמדות, דיעות קדומות והשפעה חברתית.

ד.  דעה קדומה.

רעיונות מרכזיים

1.      דעה קדומה היא לרוב עמדה שלילית לפי חברים השיכים לקבוצה מסוימת. על-פי-רוב, דעה קדומה מבוססת על תפיסה מוטעית (סטריאוטיפ, והיא מתפתחת כלפי קבוצות אתניות ומיעוטים.

2.      לרוב, דעות קדומות מתפתחות בעקבות קונפליקטים הנוצרים בין קבוצות הנאבקות על שליטה במשאבים. יצירת דעה קדומה מאפשרת שליטה של קבוצה אחת על קבוצה אחרת.

3.      דעות קדומות מספקות גם צרכים פסיכולוגיים, כדוגמת הצדקת התנהגות הסותרת עמדה. למשל, אפליה כלפי קבוצת מיעוט, אשר נתפסת כנחותה. צורך אחר המסופק באמצעות דעות קדומות הוא הצורך בכוח ובביטוי של תוקפנות, אשר בא לידי ביטוי בשליטה על קבוצה אחרת.

4.      מקובל לראות בדעה קדומה סכימה חברתית, וככל סכימה שנרכשה קשה מאוד לשרשה.

5.      אנשים בעלי צרכים מסוימים ובעלי מבנה אישיות מסוים נוטים יותר לטפח דעות קדומות. אנשים אלה מאופיינים בציות עיוור לסמכות, בהערצה להורים ולדמויות סמכות, בנוקשות (חוסר גמישות), בראייה של "שחור-לבן", ועוד. אדם בעל מאפיינים אלה מכונה "אישיות סמכותנית" (בשונה מ"אישיות סמכותית"). ניתן למדוד אישיות סמכותנית באמצעות סולם המכונה F-Scaleת אשר שנבנה על-ידי אדורנו (Adorno), ובו תשעה מרכיבים אישיות מרכזיים.

6.      התיאוריה הפסיכואנליטית מסבירה את האישיות הסמכותנית בקיומו של "ני עליון" נוקשה, "סתמי" שולט, ו"אגו" חלש המשתמש באמצעי הגנה רבים.

תיאוריות

התיאוריה הפסיכואנליטית להסבר קיומן של דעות קדומות

 מחקרים:

§         המחקר של שריף  (Sherif, 1935) ל קונפליקט בין קבוצות

§         מחקר של קלארק וקלארק (Clark & Clark, 1947)  ללמידה חברתית ברכישת דעות קדומות.

§         מחקר של הרבה וגרנט (Herba & Grant, 1970)  ששחזר מחקר על תגובות ילדים לתמונות של שחורים ולבנים.

§         מחקר של שטרנהל (Sternhal, 1984) על שימור דעות קדומות.

§         מחקר של אדורנו (Adorno, 1950) על דעות קדומות.

 

 

מסקנות

ממצאים

מהלך המחקר

מטרת המחקר או שאלת המחקר

שמות החוקרים

ניתן ליישב סכסוכים על ידי מציאת מטרות על  שלצורך פתרונן נדרש גיבוש כוחות של כל המעורבים בסכסוך.

מטרות על משותפות יצרו בין הקבוצות היריבות שיתוף פעולה והפחתה ברמת המתח וכאשר שיתוף הפעולה נמשך נוצרו חברויות מה שהעיד על ביטול הדעות הקדומות שהתגבשו בינהם.

ילדים בגיל 11 נשלחו למחנה הם חולקו לשתי קבוצות שעברו בהצלחה גיבוש ולאחר שהקבוצות גובשו ייצרו החוקרים ביניהן תחרות שהובילה למתח ולאיבה בין הקבוצות ואף אלימות. ליישוב הסכסוך נוסו מספר דרכים שלא הצליחו רק כאשר חיבלו במערכת המים ואספקת המזון התגבשו הקבוצות יחד לטפל בבעיה והתגברו על המחלוקות ביניהם

יצירת קונפליקט בין קבוצות ויישוב בסכסוך

שריף

הדימוי העצמי של השחורים היה נמוך וגם העמדות של הלבנים כלפיהם.

הילדים השחורים  תארו את הבובות הלבנות כטובות ומושכות יותר

ילדים שחורים אהבו לשחק עם בובות לבנות יותר מאשר עם בובות שחורות

בדיקת דעות קדומות בקרב ילדים קטנים

קלארק וקלארק

המאמץ שהושקע בארה" בשנות השישים בשינוי הדימוי העצמי של השחורים נשא פרי וכך גם העמדות של הלבנים כלפיהם

הילדים השחורים העדיפו לשחק עם הבובות השחורות

שיחזרו את מחקרו של קלארק וקלארק  בתקופה מאוחרת יותר

בדיקת דעות קדומות בקרב ילדים קטנים

הרבה וגרנט

מידע סותר דורש תשומת לב רבה יותר כדי ליישב את הסתירה שבינו לבין העמדה הקדומה. כלומר, אנו פועלים לשמירת הדעות הקדומות שלנו.

הנבדקים הקדישו זמן רב יותר לסיפורים סותרים וגם זכרו אותם טוב יותר

נבדקים קיבלו תיאור של אדם ובכך נוצרה אצלם דעה קדומה עליו. לאחר מכן קיבלו סיפור על האדם. חלק מהסיפורים תאמו את התיאור שקיבלו חלק מהם סתרו אותו וחלק מהם היו ניטראליים

שימור דעות קדומות ועמידותן בפני שינוי

שטרנהל

אישיותו של האדם הנוטה לדעות קדומות היא אישיות סמכותנית ודעותיו הקדומות מופנות לא רק ליהודים אלא לכלל המיעוטים

בקרב האנטישמים נמצאו תכונות אישיות דומות

שאלונים , ראיונות, חקר מקרים

דעות קדומות

האם לבעלי דעות קדומות נגד יהודים יש תכונות אישיות ייחודיות

אדורנו

מושגים.

דעה קדומה, סטריאוטיפ, קונפליקט בין קבוצות, הצדקה עצמית, כוח, ביטויי תוקפנות, אישיות סמכותנית, אתנוצנטריות, F-Scale.

 

ה. השפעה חברתית.

רעיונות מרכזייים.

  1. על-פי קלמן קיימים שלושה סוגי השפעה חברתית: הסכמה, הזדהות, הפנמה.

 

2.      בני-אדם נוטים להיכנע ללחץ חברתי ולהתנהג בקונפורמיות.

 

3.      הגורמים העיקריים המשפיעים על הקונפורמיות הם:

א.     אפיוני הקבוצה: תמימות דעים, לכידות, מומחיות, וגודל הקבוצה.

ב.      אפיוני המשימה: קושי, עמימות.

ג.       אפיוני הפרט: סטאטוס, כישרון ויכולת.

 

4.      היענות היא השפעה חברתית המתקבלת כאשר אדם נענה לבקשה המופנית אליו. ניתן להפנות בקשה במספר דרכים כדי להשיג היענות:  בדרך של "דבר תמורת דבר", או בדרך של "רגל בדלת", או בשיטת "דלת בפרצוף".

 

5.      ישנה גם השפעה חברתית המתקיימת לנוכח דרישה מסמכות. הפרט מציית כי הוא חש שהאחריות על תוצאות מעשיו חלה על בעל הסמכות. במצב עמום, גובר הציות לסמכות.

מחקרים:

 

§         מחקר של שכטר (Shachter, 1951) על הצורך להיות אהוד ומקובל.

§         מחקר של שריף (Sherif, 1935) על התנועה האוטו-קינטית.

§         מחקר של אש (Asch, 1951) על קווים שווי שאורך.

§         מחקר של אש (Asch, 1961) על השפעת גודל הקבוצה על קונפורמיות.

§         מחקר של רוזנברג (Rosenberg, 1961) על כישרון ויכולת.

§         מחקר של פרידמן ופרייזר (Fridman & Frazer, 1966) על שיטת ה"רגל בדלת".

§         מחקר של סיאלדני (Cialdini, 1975) על שיטת ה"דלת בפרצוף".

§         מחקר של מילגרם (Milgram, 1965) על ציות לסמכות – ניסוי הכולל מתן שוק חשמלי.

§         מחקר של בושמן (Bushman, 1984) על ציות לאנשים נושאי תוויות.

§         מחקר של זימברדו (Zimbardo, 1973) על ציות במצב הדמיה של אסירים וסוהרים

 

 

מושגים:

 קונפורמיות, הסכמה, הזדהות, הפנמה, לחץ חברתי, תופעה אוטו-קינטית, תמימות דעים, לכידות, היענות, הדדיות, רגל בדלת, רגל בפרצוף, ציות לסמכות. 

 

 

מסקנות

ממצאים

מהלך המחקר

מטרת המחקר או שאלת המחקר

שמות החוקרים

הקבוצה מפעילה סנקציות כלפי חברים הסוטים מדעותיה, לכן אחת מהסיבות לקונפורמיות היא הצורך להיות אהוד ומקובל.

"הסוטה" נדחה על ידי הקבוצה ואילו "החלקלק" נהפך לחלק מהקבוצה.

נבדקים דנו בנושאים שונים בקבוצת דיון שהוכנסו אליה שלושה משתפי פעולה: "הסוטה" –הביע דעה שונה לאורך כל הדיון.

"החלקלק" – הביע בתחילה דעה שונה ולאחר מכן קיבל את דעת הקבוצה, ו"הקונפורמי" – אימץ לכל אורך הדיון את דעת הקבוצה. לאחר מכן נבדק יחס הקבוצה לכל אחד מהשלושה.

כיצד מגיבה הקבוצה לסוטים מדעותיה?

שכטר

במצבי עמימות בני אדם מגלים התנהגות קונפורמית.

הנבדקים התאימו את הערכותיהם לאלו של משתפי הפעולה.

הנבדקים הוכנסו לחדר חשוך שבו הוצגה להם נקודת אור קבועה אשר נתפסת על ידי בני אדם כנעה. הנבדקים נתבקשו להעריך את אורך המסלול שבו "נעה" הנקודה, פעם אחת כשכל נבדק היה לבדו, ופעם אחת עם משתף פעולה שנתן אומדנים גבוהים יותר או נמוכים יותר מאלו של הנבדק

לבדוק את תופעת הקונפורמיות במצב עמום

שריף

קונפורמיות קיימת גם במצבים ברורים

 

רוב הנבדקים התאימו את דעתם לדעתם של משתפי הפעולה, לפחות בחלק מהזמן

נבדקים העריכו את אורכם של קוים בהשוואה לקו אחר האומדן נערך לאחר ששמעו את דעתם של משתפי פעולה שהשיבו בכוונה באופן שיקרי

לבדוק את תופעת הקונפורמיות במצב ברור

אש

גודל הקבוצה משפיע על קונפורמיות עד גבול מסוים  (6 משתתפים)

מידת הקונפורמיות עולה ככל שיש יותר משתתפים, אך רק עד שישה משתתפים. מעבר לזה הקונפורמיות אינה משתנה (השינוי הגדול ביותר חל עד 3 משתתפים)

אותו הליך כמו בניסוי הקודם שבדק אורכי קווים אך הפעם שינה אש את מספר האנשים שהביעו דעה שונה לפני הנבדק

כיצד משפיע גודל הקבוצה על מידת הקונפורמיות?

אש

יכולת נתפסת מפחיתה קונפורמיות

נבדקים שקיבלו משוב חיובי היו קונפורמיים פחות לעומת נבדקים שקיבלו משוב שלילי

הנבדקים נתבקשו לאמוד אורכי קווים כמו בניסוי של אש. חלקם קיבלו משוב חיובי וחלקם קיבלו משוב שלילי, ללא קשר לביצועיהם

האם כישרון ויכולת משפיעים על מידת הקונפורמיות?

רוזנברג

היענות לבקשה קטנה מגבירה את ההיענות מאוחר יותר לבקשה גדולה.

נבדקות שהסכימו קודם לבקשה הקטנה נענו יותר לבקשה הגדולה, לעומת נבדקות שלא הוצגה בפניהן קודם הבקשה הקטנה.

חוקרים פנו לעקרות בית וביקשו מהן בקשה קטנה (להשיב על שאלות על חומרי ניקו). לאחר זמן מה חזרו אליהן וביקשו מהן בקשה גדולה. לחלק מעקרות הבית הוצגה הבקשה הגדולה ללא הבקשה הקודמת, הקטנה.

לבדוק את שיטת "הרגל בדלת"

פרידמן ופרייזר

סירוב לבקשה הגדולה מגביר הענות מאוחר יותר לבקשה קטנה.

נבדקים שקודם הוצגה להם הבקשה הגדולה נענו יותר לבקשה הקטנה.

חוקרים ביקשו מסטודנטים בקשה גדולה (לשמש כמדריכים לעבריינים צעירים), ולאחר מכן בקשה קטנה (רק ללוותם).לחלק מהם הוצגה הבקשה הקטנה ללא הבקשה הגדולה הקודמת לה.

לבדוק את שיטת "הדלת בפרצוף"

סיאלדיני

בני אדם נוטים לציית לסמכות.

הנבדקים צייתו לנסיינים והגיעו לרמות גבוהות מאוד של הלם חשמלי

נבדקים התבקשו להיות "מורים" לתלמידים, שבכל פעם שהם שוגים, עליהם לתת להם הלם חשמלי, ההולך וגדל עם כל שגיאה. המחקר נערך באוניברסיטה יוקרתית (יל) והנסיין לבש חלוק לבן.

לבדוק את תופעת הציות לסמכות

מילגרם

בני אדם נוטים לציית לסמכות, גם כשהיא לא רלוונטית למשימה.

הציות לבעלי סמכות היה גבוה ביותר.

עוברי אורח נצטוו לתת מטבע לאדם אחר. חלק מהמצווים לבשו מדים של כבאי וחלק מהם לבשו מגדים של אנשי עסקים, וחלק מהם לבשו בגדים מרופטים.

לבדוק את תופעת הציות לסמכות, כשהסמכות אינה רלוונטית למשימה

בושמן

גם בתנאי משחק קיימת קונפורמיות ותופעות של נון קונפורמיות מתקבלות בחוסר סבלנות ובהתנגדות.

במשך הזמן הסוהרים התנהגו באכזריות והאסירים צייתו להם, עד שהמחקר הופסק. אסירים שניסו להתמרד, נדרשו על ידי חבריהם לציית.

נבדקים השתתפו בניסוי תמורת שכר, שבו חלק מהם שיחקו את הסוהרים וחלק מהם את האסירים.

לבדוק ציות במצב של בית כלא

זימברדו

 

בהצלחה רבה!!!